לתיכון הגעתי בקושי אחרי שביסודי פשוט הייתי גרוע , אני זוכר איך היועצת אומרת לי אתה לא מתאים לשום בית ספר טוב חוץ משני בתי ספר שהם הגרועים באזור שהם אותם חממות לעברינים צעירים בשניה שחזרתי הביתה אני זוכר שאמרתי לאבא שלי ” או שאני הולך לגוטמן או שאני נשאר בבית” וכמובן שאבא שלי עזר לי להגיע לבית ספר שרציתי אבל הייתי על תנאי שאם אני לא מצליח בכיתה ט אז אני עף מהבית ספר אז החלטתי להשקיע בחלק גדול מכיתה ט’ והיו לי ציונים יחיסית סבירים ועומדים בדרישות של בית הספר אבל כמובן שילד כמו ילד מוצא פרצות לעשות שטויות .

עוד בהתחלה מגיעים המון תלמידים בימים הראשונים של הבית ספר וכל אחד מפגין כוח על מנת להיות “השולט” של השכבה כמובן שגם אני לא הייתי מאלה שנשארים בצד וגם אני כבר הצלחתי להגיע למצב של ריב “חמולות” כבר בהתחלה של כיתב ט’ לשמחתי לא הגיע למצב של אלימות ממשית אבל הגיע למהומה גדולה בקומה השניה של הבית ספר התערבות של כמה שכבות של הבית ספר

לאחר שנגמר מפגן הכוח מתחילים ללמוד (וגם האגו מתחיל להתנפח כבר בהתחלה) כבר אז התחלנו לבנות קבוצות של חברים ובשלב הזה לא היה פחד בכלל (פחד במובן הרע של המושג) והאצבע הייתה קלה על ההדק ומתחילים לעשות שטויות מאיזושהיא סיבה נוצר מצב של חרם או עצבים ו4 חברים כולל אותי מרוקנים כיתה מכסאות ושולחנות ומנורת כיתה הייתה ריקה לגמרה כבר בשעה 7:55 בבוקר לפני תחילת השיעור וכמובן שלא חולפת שניה נכנסת המחנכת לכיתה וקולטת שת כל הארבע כל אחד מחזיק משהוא אחר שולחן או כיסא או כל חפץ ומשליך אותו מהחלון החוצה זה היה רגע מצחיק ומעציב ביחד כי באותה שניה ארבעתינו נשלחנו למנהלת וכמובן לשבועיים בבית אבל אני לא קיבלתי את זה שאני אשב שבועיים בבית באותו זמן היה טלפון ציבורי נפוץ יותר מנייד אז התקשרתי בשיחת גובינא לאבא שלי 142 ואמרתי לו “תקשר דחוף לא עשיתי כלום” תוך שניה אבא שלי התקשר אלי ושאל מה קרה ? אמרתי לו ” לא יודע מאשימים אותי סתם על דבר שלא עשיתי (ברור שעשית ) אבל הייתי חייב לשקר כדי לצאת מזה.

אבא שלי מייד התקשר למי שהתקשר ודאג שאני אשאר רגיל בלימודים ורק אקבל נזיפה קלה ממרכזת שכבה (שבעתיד תהיה המחנכת שלי) והמחנכת הנוכחית לא הבנתי איך נשארתי בכיתה.

בפעם אחרת כבר הבנתי שאבא שלי חזק במערכת והרשתי לעצמי להיות מעל כולם (זוכרים את האגו שדיברתי עליו אז הוא עבד מעולה ) וכבר הרשתי לעצמי להתחצף למורה הרי ידעתי שמה כבר היא יכולה לעשות יש לי אבא שיש לו קשרים בכל רשת אורט ואף אחד לא יכל עלי

מפה לשם הגעתי למצב שבמחני בגרות אני יכול להעתיק ואף מורה לא תעשה לי כלום הייתי יכול לחליט האם החלון ישאר פתוח והאם קר או חם בחוץ לא היה לי פחד לאחר לכיתה או להגיע מתי שאני רוצה או ללכת מתי שהא לי למה ? כי אבא שלי יעזור לי גם כשהייתי מאחר והמורה הייתה שואלת למה אני מאחר הייתה מקהלת תשובה פשוטה “למה לשאול שאלה כזאת אני מאחר כי אני מאחר ” וכאן כבר התחילה ההגזמה

אותה התנהגות שלי בבית ספר חשבתי שהיא ההתנהגות הטובה ביותר ושאיתה אני יכול להשיג הכל בדרך הפחד רק שלא הבנתי שהיא לא תופסת בכל מקום ומעבר לזה גם אני פוגע באנשים בדרך ובעצמי .

כמובן שאני לא מתחרט על שניה ממה שעשיתי וגם אם הייתי חוזר לאותה תקופה הייתי עושה את אותו הדבר 1:1 כי אחרת לא הייתי מי שאני היום כמובן לשלמדתי המון מהתהנגות שלי בדיאבד ויישמתי את זה בצורה שונה בעתיד